לקיחה וניתוח מקרה לפי בונינגהאוזן

מה הקשר בין בונינגהאוזן לנזיר מימי הביניים?
תקראו הלאה!

כדי לנתח מקרה, בונינגהאוזן המליץ על סדרה של שאלות שיכולה להנחות אותנו בלקיחת המקרה ובניתוחו.

אני זוכרת כשלמדתי הומאופתיה, תמיד חיפשתי דרך טובה לנתח מקרה.  בהתחלה הוקסמתי ע”י שיטת הרשקו עם המעגליות שלה.  למדתי שיטות שכללו מחשבה והתבוננות וכתיבת המילים המרכזיות של המקרה על הלוח.  לאחר מכן למדתי שיטות של סנקרן וסכולטן והכל היה מאוד מעניין.  מאוד מאוד מעניין.  אך בסופו של דבר – לא כל כך יעיל

שיטה המסתמכת על התבונה המיוחדת של המטפל, על יכולתו השכלית והבנתו העמוקה באנושות – טמונה בה בעיות רבות.  כל אחד מבין את העולם אחרת, ושתוצאות הטיפול תלויות ביכולת המטפל לרדת לעומק נשמתו של המטופל, מדובר בטיפול פסיכולוגי – לא הומאופתי.

אני משגעת את הסטודנטים שלי.  אני דורשת שיחפשו במקרה סימפטומים שהיו מוכנים להשבע להם בבית משפט.  רק סימפטומים כאלה יכולים להוות בסיס ללקיחת מקרה, ניתוחו ורישום תרופה.  מקומם של שאר הסימפטומים, הלא ברורים, נמצא בהמשך התהליך (לפעמים).  אסור שיהוו בסיס למקרה.

ככה בונינגהאוזן והנמן טיפלו.  בינינגהאוזן מצא שיטת חקירה ששימשה את הנזירים המלומדים מהמאה ה12 בהבנתם בנושאים תיאולוגיים.  הוא הודה ששיטה זו לא מושלמת בהתאמתה להומאופתיה, אבל ראה בה בסיס שיכול מאוד לעזור בלקיחת מקרה וניתוחו.  ב”Lesser Writings” שלו, בונינגהאוזן הציע סט של שאלות משיטה זו – בלטינית כמובן! – לעבודה הזאת.  להלן תמצית דבריו, אבל אני מאוד ממליצה לקרוא את כל המאמר – “The Characteristic Value of Symptoms”

1.  Quis? – מיהו המטופל היושב מולנו, במה הוא עוסק, מה מצבו ומזגו הרגיל בזמן שהוא בריא

2.  Quid? – מהי התחושתו של המטופל (sensation(, כאן הכוונה היא למצב המחלה, לתלונה העקרית

3.  Ubi? – מהו מיקום הבעיה

4.  Quibus Auxiliis? – כאן נכנס עניין התלונות הנלוות, הconcommitants, שמהווים חלק מהתלונה הכללית אך אסור לשכוח שהם עומדים בצורה עצמאית כסימפטומים ויש להתייחס אליהן בהתאם

5.  Cur? – בשאלה הזאת בודקים אם קיימת סיבה למחלה

6.  Quomodo? מהם המודליטיס של המקרה? מה מיטיב ומה מרע?

7.  Quando? – מהם המודליטיס המתייחסים לזמן – זמן הטבה וזמן הרעה.

Leave a Reply

Fill in your details below or click an icon to log in:

WordPress.com Logo

You are commenting using your WordPress.com account. Log Out /  Change )

Google photo

You are commenting using your Google account. Log Out /  Change )

Twitter picture

You are commenting using your Twitter account. Log Out /  Change )

Facebook photo

You are commenting using your Facebook account. Log Out /  Change )

Connecting to %s

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.