Category Archives: Cases

סלט – טעות בזיהוי

סלט: טעות בזיהוי

מקרה זה המחיש לי הקשיים בקביעת הערך של  סימפטומים המדווחים ע”י המטופל.  כהרגלי, שיניתי כמה פרטים כדי לשמור על פרטיות.

באחד המקרים האחרונים לפני שעברתי לעבוד באופן בלעדי עם ספר הטיפולי של בונינגהאוזן, התבקשתי לטפל באישה בת כ-40 שסבלה ממיומות ברחם.  היא החליטה לעבור ניתוח, אבל רצתה בינתיים עזרה בהתמודדות עם סימפטומים ועם הפחד המשתק שהיא חווה, בעיקר פחד מהניתוח.  הסבל היה קשה, אז כמובן שאלתי אותה איזה מאכלים היא אוהבת במיוחד…(כן, מביך, אבל התהליך הזה לימד אותי לקח חשוב, כפי שתראו בהמשך)

“האוכל האהוב עליי,” היא הכריזה, בלהט “הוא … סלט”.
אני מודה לחוסר אמון מסוים.
“לא, באמת.” היא התעקשה.  “אני פשוט כל כך אוהבת סלט!”
“מה מכינים בני המשפחה שלך בשבילך כשרוצים לחגוג? ביום ההולדת שלך?”
“קערה ענקית של סלט יפה, צבעוני”, היא ענתה ברצינות, קורנת עם זכרונות ההנאות של סלט, חולמת על חוויות סלטיים הסטוריים,  וסלטים שטרם נולדו. Continue reading

מקרה: ילדה בת שנתיים שסובלת מעצירות

מקרה: ילדה בת שנתיים שסובלת מעצירות

ילדה בת שנתיים שסבלה מעצירות לסירוגין במשך ארבעה חודשים בערך, ללא סיבה ברורה.

קשה לה להוציא צואה, והיא מתרגזת מאוד.  כשהיא מצליחה לעשות את צרכיה זה מאוד כואב לה.  היא יכולה לסבול במשך שבועיים מעצירות, ולאחר מכן מערכת העיכול מתאזנת ללא סיבה ברורה.

הצואה מעורבבת כדורים קשים ורכים, לפעמים קטנים ולפעמים ללא צורה.  הריח נוראי. יש אדמומיות באזור פי הטבעת, הילדה לא רוצה שיגעו בה.

כאשר הילדה הגיעה למרפאתי, היא הייתה כעוסה ומבוהלת.  נאמר לה שהיא הולכת לרופא.  בטיפול האחרון אצל רופא קונבנציונלי שבדק את העצירות, הרופא נגע במגע לא זהיר ובעקבות זה היא מאוד פחדה. היא צרחה והיה קשה להרגיע אותה.

היא בדרך כלל ילדה רגועה ופטפטנית.

היא קיבלה פולסטילה LM1  .   שתי מנות הספיקו כדי להחזיר את העיכול למצב תקין.

שתי רובריקות הספיקו כדי לצמצם את מספר הרמדיס האפשריים:

צואה מסריחה

הרעה מכעס יחד עם מפחד

constipation case jan13

בפרווינג, פולסטילה הייתה הרמדי הקרובה ביותר למצב המחלה אצל הפציינטית.

מקרה של פציעה במפרק הכתף

pain in shoulderלאחרונה נזכרתי במקרה שלקחתי בעודי הומאופתית טריה ולא מנוסה.

קרוב משפחה החליק ונפל, ונפגע קשה בכתפו הימני.  נתתי ארניקה מיד לאחר הפציעה, ובמשך 24 השעות הבאות.  המצב השתפר מעט ואח”כ התדרדר. ניסיתי שורה של תרופות אחרות אך שום דבר לא עזר.

המטופל נסע לחדר מיון ועשו לו צילום.  נאמר לו שחלקים זעירים של העצם כנראה נשברו ונמצאים כעת בתוך אזור המפרק.  כל זאת בערבון מוגבל – הם לא היו בטוחים בזה לגמרי .  נאמר לו שלאט לאט, עם פיזיותרפיה אגרסיבית, יוכל שוב להניע את היד ללא כאבים.  תהליך הריפוי יקח כחצי שנה ואולי יותר.  נתנו לו ארקוקסיה, לא נתנו לו מנשא ליד, ושלחו אותו הביתה.

הוא צילצל זמן קצר לאחר מכן, כמעט בוכה מכאב. לאחר לקיחת  הארקוקסיה, הוא קבל כאב ראש בלתי נסבל.  הוא ביקש לנסות שוב עם הומאופתיה. נתתי לו תרופה אחת ואחרונה.

האיש הזה לא היה מסוגל ליישר את זרועו.  הוא ישב, או עמד, כאשר כתפו הימנית כפופה, ותמך בזרוע בתנוחה כפופה בעזרת ידו השניה. כף ידו הימנית הייתה מכווצת באגרוף לכיוון הגוף – או מכאב או בגלל שהוא לא יכל לשחרר אותה.

בתוך 20 שניות של נטילת התרופה בפעם הראשונה, היה מסוגל לפתוח את ידו הימנית, פשוטו כמשמעו.  תוך חצי שעה עד שעה של טיפול, הוא הצליח לשחרר את ידו הימנית.  במשך שלושה הימים, חזרה 90% יכולתו להניע את הכתף והזרוע בצורה חופשית, אם כי נשארו עדיין קצת כאבים.

הוא המשיך לקחת את אותה התרופה לחודש ימים. הכאב נעלם. התרופה הייתה Ruta 30C שנתתי במים לפי השיטה המתוארת במהדורה השישית של האורגנון.

ב”ביקור החוזר” הזה, השתמשתי רק בשני סימפטומים – ואלה הרובריקות שהייתי לוקחת היום במקרה כזה: פציעה בעצמות בעקבות נפילה, הרעה מהארכת האיבר.  הנה הרפרטוריזציה:

Ruta shoulder case rep

בפרווינג מצאתי את הדברים הבאים:

Ruta shoulder case MM

The Coloc vs Chamomile discussion – Amended

Recently, a colleague put up the following case for discussion:

A colicky baby:. The colic is painful – the baby is doubling up in pain, screaming, crying, very cranky, impatient and snappish. The baby wants something – only to push it away. She can only be comforted by being carried. The stool is offensive – smells like rotten eggs, and she passes a lot of gas.

My colleague put up the following repertorization:

The repertorization was done in Complete Dynamics.  The rubrics taken were
Mind, desires: many things impatiently, dislikes its favorite playthings, child
Abdomen, bending, amel; double
Abdomen, flatulence, colic in
Stool, eggs, rotten odor like
Generalities, carried, amel being

The repertorization leads most strongly to chamomilla, with Staphysagria and Cina as close contenders.

I decided to put it through Boenninghausen’s Therapeutic Pocketbook in the P&W software. I took the only symptoms that seemed absolutely certain in this case.  They were

 The need to bend double – the amelioration from it was not clear to me, but there was definitely a need to go into that position
The offensive smelling stool and gas
The fretfulness of the disposition

I got the following repertorization chart:

The repertorization points very clearly to Colocynthis.  But then what do we do with the symptom desire to be or amelioration from being carried?  How certain is that symptom – and how useful is it?

In the original version of this article, due to a bad hair day, too much booze or problems with my search engine (now repertorize that!), I wrote how Chamomile does not show up in the proving or the Therapeutic Pocket Book has having desire to be or amelioration from being carried.  Well – it ain’t necessarily so – or ain’t so at all in this case.  The symptoms do appear in the proving and in the material medica.

But does that make a difference in this case?  Since the central problem is the colic, and the colic is expressed by the baby doubling up in pain, that symptom is crucial to the case.  And that symptom does not appear in Chamomile.

The central symptoms still stand, and they point very clearly, firmly and in a straight line to Coloc.  Coloc is the remedy that can produce these symptoms in a healthy person.  And Coloc is the remedy that can cure them in a sick person.

However, the kerfuffle around Chamomile brought benefits.  It led to some very interesting discussion with Dr. Guillermo Zamora, a colleague, homeopath and P&W Spanish language blogger – on the subject of Chamomile, Colic and Colocynthis.  To be discussed further in my next article – watch this space.

 

קמומילה וקולוסינטיס – צמד חמד? גירסה חדשה של מאמר קודם

לאחרונה, עמיתה הביאה את המקרה הבא לדיון:

תינוקת עם כאבי בטן:  . ה”קוליק” מאוד כואב – התינוקת מתכופפת עם הכאב, צורחת, בוכה, מאוד עצבנית, חסרת סבלנות ורגזנית.  התינוקת דורשת משהו – וזורקת אותו.   הטבה מלהיות על הידיים.  הצואה בעלת ריח מסריח – ביצים סרוחות, ויש לה הרבה גזים.

העמיתה הציגה את הרפרטוריזציה הבאה, מתוכנת  Complete Dynamics


הרובריקות שנבחרו:

Mind, desires: many things impatiently, dislikes its favourite playthings, child
Abdomen, bending, amel, double
Abdomen, flatulence, colic in
Stool eggs, rotten odor like
Generalities, carried, amel being
 

רפרטוריזציה זו מובילה בעיקר לקמומילה, עם סטאפיסגריה וסינה כמתמודדים חזקים.

החלטתי לבדוק את המקרה בתוכנת סינופסיס בספר הכיס של בונינגהאוזן.  לקחתי אך ורק את הסימפטומים שנראו בטוחים לחלוטין במקרה זה.  הם היו:

הצורך להתכופף – לא היה ברור אם קיים מזה שיפור, אך בהחלט היה צורך להתכופף
צואה מסריחה וגזים
מצב רוח עצבני ורגזני

להלן תרשים הרפרטוריזציה:

 

הסימפטומים הוודאים של מקרה זה מצביעים לכיוון Coloc בצורה ברורה מאוד.  אז מה באמת עושים עם הסימפטום “רצון או הטבה מלהיות על הידיים”? האם הסימפטום בטוח?  האם הוא שימושי בחיפוש אחרי התרופה היעילה ביותר?

בגרסה המקורית של מאמר זה, בגלל יותר מדי אלכוהול/אגוז מוסקאט/שוקולד קדבורי, או בגלל בעיות עם מנוע החיפוש שלי , או פשוט סתם ככה (אוי, סימפטומים קשים) כתבתי שקמומיל אינו מופיע בפרווינג או בספר הכיס עם רצון ל- או שיפור מלהיות על הידיים.  טעות.   סימפטומים אלה מיוחסים לקמומיל גם בפרווינג וגם ברפרטורי.

האם זה משנה?  ממש לא.  הבעיה המרכזית במקרה זה הוא כאבים עיוותיים בבטן.  ה”קוליק” מתבטא אצל התינוק בהתכופפות מכאב, וסימפטום זה חיוני למקרא.  והוא אינו מופיע בפרווינג של קמומיל.

Coloc מסוגל לגרום לסימפטומים אלו באדם בריא.  וColoc היא  התרופה שיכולה לרפא אותם באדם חולה.

עם זאת, הדיון סביב קמומיל הוביל לשיחה מעניינת ומועילה עם ד”ר גיירמו זאמורה, הומאופת ומחבר הבלוג של P&W בספרדית, בנושא קמומיל, קוליק וColocynthis. .  המשך יבוא!

 

מקרה של שיעול כרוני

לא מועיל אך לפעמים טעים

מקרה של שיעול כרוני

מטופל הגיע אלי לפני כמה שנים עם שיעול כרוני. החולה גבר בן 75 , רופא במקצוע. הוא סבל משיעול במשך שנים. הוא עבר את כל תהליך האיבחון הקונוונציונלי, נבדק בכל בדיקה אפשרית למגוון רחב של מחלות. האבחנה האחרונה הייתה ריפלוקס ורשמו לו תרופות גסטרו, שלא הועילו.

רשמתי לו Causticum  ולאחר החמרה קלה במערכת אחרת, השיעול נעלם והחולה חזר לקו הבריאות – למרות שהיה נבוך לספר לעמיתיו כי הוא נאלץ לפנות לרפואה אלטרנטיבית לריפוי אמיתי.

עם זאת, לפני שנה הוא בא שוב לביקור. השיעול חזר, למרות שהסימנים לא היו חמורים כמו בעבר. הרופאים הגיעו לאותה המסקנה לאחר שפסלו כל אפשרות אחרת – הם פסקו כי המטופל סובל מריפלוקס, ורשמו לו שוב פעם תרופת גסטרו שלא עזרו.

השיעול היה יבש והתקפי, מתחיל בדגדוג בגרון. החולה גם דיווח על תחושה של יובש בחיך הקשה בשעת יקיצה בבוקר, שהוקלה ע”י שתיית מים.  היובש הורגש אך ורק בחיך, לא בכל חלל הפה או בלשון.

שאלתי מה קרה לפני תחילתו המחודשת של השיעול. המטופל דיווח שהוא התעלף תוך כדי עבודה. הרופאים אינם בטוחים בסיבה, אמר,ורשמו לי סטטינים (הכולסטרול שלו היה נורמלי), תרופות להורדת לחץ הדם (לחץ הדם שלו היה נמוך בדרך כלל), ותרופות לדילול הדם. השיעול החל זמן קצר לאחר תחילת נטילת תרופות אלו. המטופל הפסיק לקחת את התרופות כמה חודשים לפני הביקור אצלי, והשיעול נחלש אך לא נעלם.

החולה דיווח על החרפה ממזון יבש, וחשב שאולי יש החמרה בשיעול במצבי לחץ. בנוסף, הוא אמר כי מאז שהתעלף, היה לו קושי בנשיפה, בדיקת נשיפה אישרה את דבריו.

לקחתי את סימפטומים הבאים לרפרטוריזציה הבאה:

המקרה השתקף יפה בקריאת הפרווינג של Nux-V, אך המקרה תואר היטב גם ב-Staph.  המטופל גם דיווח שהיו לו בעיות שיניים כל חייו.  עם זאת, נושא השיניים לא היה על הפרק, ו-Staph לא כיסה את ההחמרה ממזון יבש, שכן היה בין הסימפטומים הוודאים של המקרה.   Phosphoric Acid גם נראה טוב עבור מטופל זה, שדיווח על חולשה מרובה לאחר ההתעלפות.  עם זאת, הוא לא היה חלש עכשיו.  דברנו עוד קצת, והוא אמר “אני נוטה לחוסר סבלנות מוגזמת כאשר הדברים לא קורים איך שאני רוצה שיקרו.”

רשמתי Nuv-V, שריפא.

מקרה שפעת ומצב כרוני של דלקת באוזן

מקרה שפעת ומצב כרוני של דלקת באוזן

הצהרה: מדובר במקרה מהמרפאה שלי, אבל פרטים שונו כדי לשמור על האנונימיות של המטופלת.
To read this in English click here.

לפני מספר שנים, אישה בת 55 הגיעה אליי לטיפול. היא הגיעה לארץ לחופשה, אבל נדבקה בהתקף חריף ופתאומי של שפעת.  המחלה איימה להרוס לה את החופשה.

התברר כי בנוסף לשפעת, יש לה חולשה בסיסית.  כילדה היו לה טיפולים פולשניים מאוד באוזנה השמאלית, שהותירו אותה ללא עור תוף.  עור התוף שלה נבנה שוב בניתוח, אך בשל זיהומים כרוניים באוזן, היה צורך לחזור מספר פעמים על הניתוח במהלך השנים.

אז השאלה הראשונה: במה לטפל – בשפעת או בבעית האוזן?

בעיית האוזן מהווה חולשה בסיסית – כפי שראיתי פעמים רבות בפרקטיקה שלי, טיפול אקוטי כמעט תמיד מוביל לטיפול בבעיות יסוד כרוניות.  באותו ביקור, המטופלת הציגה סימפטומים בעיקר אקוטיים, אך הופיעו לצידם מקצת הסימפטומים הכרוניים גם כן.   אני התייחסתי לסימפטומים המוצגים, אבל היה לי ברור שאני מטפלת במצב הכרוני, לא רק במצב האקוטי.

המטופלת נדבקה בשפעת ממישהו אחר.  המצב נהיה הרבה יותר גרוע לאחר מקלחת מקרית במים קרים. היה לה חום גבוה, חיוניות נמוכה מאוד, והפרשה שקופה ומגרדת באוזנה השמאלית.  הייתה למטופלת החמרה ברורה מקור.  היא דיווחה על אובדן תיאבון, וכן על שיעול נביחתי שגרם לתחושת צריבה בחזה. השיעול היה יבש, ללא ליחה.

לקחתי סימפטומים בסיסים ומודגשים עבור הרפרטוריזציה: להגדיל תקליקו על התמונה

הרפרטוריזציה צמצמה את הרמדיס האפשריים לקבוצה הבאה:

לאחר קריאה של כתבי הפרווינג של הרמדיס, ובמיוחד לאחר השוואה בין Causticum ו- Mercury, החלטתי לתת מרקורי LM1 פעם ביום במשך 3 ימים.  לאחר 3  ימים, המטופלת דיווחה כי היא מרגישה שהבריאה כמעט לחלוטין, השתעלה פחות בלילה, תחושת הצריבה בזמן שיעול פחתה בהרבה, והחיוניות הכללית שלה השתפרה בהרבה.  היא דיווחה על ליחה מוגברת ונזלת שקופה.  למרות שהייתה קצת חיוורת, היה שיפור ניכר במצבה. עדיין הייתה לה הפרשה קלה מאוד מהאוזן בלילה. השיפור נמשך, ואני חשתי שאין צורך לחזור על התרופה.

המטופלת חזרה לחו”ל, והתקשרה אליי כעבור כמה שנים לסוגיה שונה.  היא דיווחה כי היא חוותה התרחשויות חוזרות ונשנות קלות של דלקת האוזניים, וטפלה בעצמה בעזרת Mercury  LM1, שפתרה את הסימפטומים.

אני מרגישה שחשוב לציין כמה היבטים של מקרה זה:

1. כרוני / אקוטי: למרות שלעתים קרובות בבירור ותשאול המטופל אנחנו מגלים חולשה כרונית בסיסית, אם סימפטומים ממצב זה אינם מוצגים בעת הבירור אנחנו לא יכולים להשתמש בהם ברפרטוריזציה. כך בדרך זו לא ניתן לבנות תמונה מדויקת שיכולה לשמש לסריקה במדיקה מדיקה כדי למצוא סימילימום. עם זאת, במקרים בהם יש חולשה כזאת, זה נדיר שבפרווינג של התרופה הנבחרת לאקוטי לא יופיעו כמה סימפטומים של המצב הכרוני.

2. הופתעתי שהיא פנתה בכלל להומאופתיה. התברר שהיא טופלה על ידי הומיאופתית לפני ביקורה, לדלקות האוזניים. ההומיאופתית רשמה לסירוגין Sulphur 12C וAurum 12C   על בסיס שבועי. ההומיאופתית הייתה “נחמדה מאוד”, ו”ממש ניסתה “, אבל התוצאות היו זניחות.

האנמן דייק מאוד בדבריו כאשר קבע כי העיקרון ההומאופתי הוא העיקרון הבסיסי של הריפוי – כל ריפוי.  אני משתמשת בביטוי “ברירת המחדל”.   הוא אמר שכאשר ריפוי מתרחש, אין ספק כי הריפוי מתרחש על בסיס העיקרון ההומאופתי של “דומה בדומה ירפא” – גם אם הופעל עקרון זה ללא כל כוונה. אם לקיחת המקרה נעשתה כראוי, ובוצעה רפרטוריזציה אך ורק מסימפטומים ברורים, מרכזיים ובטוחים,  תהליך זה יבליט קבוצת רמדיס המשקפים את תמונת המחלה הנוכחית בפרווינג.  בקבוצה זו יימצאו רמדיס המסוגלים לעורר את מנגנון הריפוי שהוא ברירת המחדל של הריפוי, מנגנון “דומה בדומה ירפא “.

מקרה: נשיכת חתול

החולה דיווחה על נשיכת חתול חמורה על ידה.  אזור הנשיכה היה נפוח, אדום, והפריש מוגלה בצבע צהוב ולבן. המטופלת דיווחה על ריח לא נעים – “ריח של הקקי”.

הרפרטוריזציה הראשונה מראה את היעילות כאשר שומרים על רפרטוריזציה פשוטה ומצומצמת. מעט מאוד רובריקות נלקחו,  Nit-Ac הופיעה באופן ברור ולמרות שלא הריח לא נכלל ברפרטוריזציה, בדיקה במטריה מדיקה העלתה  כי ריחות רעים נפוצים בתרופה זו, ותמונת התרופה מהפרווינג גם התאימה למצב החולה.

הצבע הצהוב להפרשה הופיע גם במטריה מדיקה. שימוש במטריה מדיקה הפוכה הוא דרך לבדוק תסמינים אחרים מבלי להפריע ל”קווים הנקיים” של הרפרטוריזציה הפשוטה שהצליחה לצמצם את קבוצת הרמדיס.

המטופלת לקחה  Nit-Ac LM1.  ההפרשה התגברה, נהייתה בהירה ושקופה יותר, והריח החריף.  הנפיחות והאודם התחילו לרדת. עם מינונים נוספים של Nit-Ac,  הריח הרע נעלם. חשוב לציין כאן כי הפרשות מוגברות היו רצויות במקרה זה, על מנת להבטיח שכל הרעל יצא מהפצע.

לאחר מכן המשכתי לתרופה הבאה מהרפרטוריזציה המקורית – Sulph – שריפאה את הבעיה לחלוטין. האזור נסגר בצורה נקיה, עם קצת סימני חבורה סביב אתר הנשיכה, שנעלמו במהירות.

 יש נטייה לתת Ledum באופן אוטומטי לנשיכות מחיות.  המטופלת הזאת טיפלה בעצמה ב- Ledum לפני שפנתה לטיפול.  התרופה לא עזרה – Ledum  מתאים כאשר האזור קר וכחלחל, ובמקרה זה, האזור היה אדום, חמים ונפוח.