תוכנת הסינופסיס של P&W

מה זה תוכנת ה”סינופסיס” של  P & W? כיום אני משתמשת כמעט אך ורק בתוכנה זו לעבודה השוטפת שלי בהומאופתיה.  מה כל כך מיוחד בתוכנה זו?

התשובה?  ספר הכיס הטיפולי של בונינגהאוזן (Therapeutic Pocketbook).   ללא ספק.  הכלי הקטן הזה היה בשימוש במהלך ימי הזוהר של ההומאופתיה, כאשר תוצאות ההומאופתיה הדהימו את העולם הרפואי, ומאות אלפי פציינטים נעזרו בשיטה. השיטה והגישה של בונינגהאוזן קיבלו את אישורו של האנמן, שראה בו ממשיך דרכו ומייצג מהימן של ההומאופתיה האמיתית.

פולוני את וויוור תרגמו את ספר הכיס הטיפולי ישירות מכתבי יד של בונינגהאוזן ומהמהדורה הראשונה בגרמנית משנת 1846.  לאחר התרגום לאנגלית, ספר הכיס תורגם לספרדית ולעברית.  כל השפות האלו, כולל הגרמנית המקורית, נכללות בתוכנה.  התוכנה הופכת כלי זה לנגיש וקל לשימוש.

כמובן, כדאי ללמוד את גישתו ושיטתו של בונינגהאוזן כדי להפיק את מירב התועלת מספר הכיס הטיפולי.  למרות הפופולאריות של השיטה בימיו, בזמנו של קנט, רוב הומאופתים כבר לא ידעו איך להשתמש בספר הכיס.

התוכנה של P & W מבוססת על שנים של מחקר דקדקני בספריות באירופה, שכללה עבודה על כתבי יד נדירים.  משילוב מיומנותו של גארי וויבר בהומאופתיה ובמחקר עם מומחיותו של ולדימיר פולוני, מעצב פלטפורמת ה-OpenRep האינטואיטיבית, נוצר כלי מעשי וחיוני לכל הומאופת שמתייחס ברצינות לעבודתו.

אני מצאתי ששיטות אלה מציעות ודאות ברתימת כוחו האמיתי של חוק “דומה בדומה ירפא” במרשם התרופה, בגלל הראשוניות של העבודה, והקרבה ההדוקה לפרווינגס המיוצגת בספר הכיס.

מה מקבלים בחבילת הסינופסיס?

בערך 17 רפרטוריס, כולל קנט, בוריקה, ועוד
כ-300 מטריות מדיקה וטקסטים הומאופתים חשובים אחרים.
ארכיון – מאפשר לחוקרים לחפש בעמודים סרוקים של טקסטים מודפסים מקוריים ממקרים, כתבי עת וספרים

ממשק העבודה פשוט ואינטואיטיבי לשימוש.  בסרטון הבא תוכלו לראות הדגמה של עבודה עם התוכנה בעברית.

לקיחה וניתוח מקרה לפי בונינגהאוזן

מה הקשר בין בונינגהאוזן לנזיר מימי הביניים?
תקראו הלאה!

כדי לנתח מקרה, בונינגהאוזן המליץ על סדרה של שאלות שיכולה להנחות אותנו בלקיחת המקרה ובניתוחו.

אני זוכרת כשלמדתי הומאופתיה, תמיד חיפשתי דרך טובה לנתח מקרה.  בהתחלה הוקסמתי ע”י שיטת הרשקו עם המעגליות שלה.  למדתי שיטות שכללו מחשבה והתבוננות וכתיבת המילים המרכזיות של המקרה על הלוח.  לאחר מכן למדתי שיטות של סנקרן וסכולטן והכל היה מאוד מעניין.  מאוד מאוד מעניין.  אך בסופו של דבר – לא כל כך יעיל

שיטה המסתמכת על התבונה המיוחדת של המטפל, על יכולתו השכלית והבנתו העמוקה באנושות – טמונה בה בעיות רבות.  כל אחד מבין את העולם אחרת, ושתוצאות הטיפול תלויות ביכולת המטפל לרדת לעומק נשמתו של המטופל, מדובר בטיפול פסיכולוגי – לא הומאופתי.

אני משגעת את הסטודנטים שלי.  אני דורשת שיחפשו במקרה סימפטומים שהיו מוכנים להשבע להם בבית משפט.  רק סימפטומים כאלה יכולים להוות בסיס ללקיחת מקרה, ניתוחו ורישום תרופה.  מקומם של שאר הסימפטומים, הלא ברורים, נמצא בהמשך התהליך (לפעמים).  אסור שיהוו בסיס למקרה.

ככה בונינגהאוזן והנמן טיפלו.  בינינגהאוזן מצא שיטת חקירה ששימשה את הנזירים המלומדים מהמאה ה12 בהבנתם בנושאים תיאולוגיים.  הוא הודה ששיטה זו לא מושלמת בהתאמתה להומאופתיה, אבל ראה בה בסיס שיכול מאוד לעזור בלקיחת מקרה וניתוחו.  ב”Lesser Writings” שלו, בונינגהאוזן הציע סט של שאלות משיטה זו – בלטינית כמובן! – לעבודה הזאת.  להלן תמצית דבריו, אבל אני מאוד ממליצה לקרוא את כל המאמר – “The Characteristic Value of Symptoms”

1.  Quis? – מיהו המטופל היושב מולנו, במה הוא עוסק, מה מצבו ומזגו הרגיל בזמן שהוא בריא

2.  Quid? – מהי התחושתו של המטופל (sensation(, כאן הכוונה היא למצב המחלה, לתלונה העקרית

3.  Ubi? – מהו מיקום הבעיה

4.  Quibus Auxiliis? – כאן נכנס עניין התלונות הנלוות, הconcommitants, שמהווים חלק מהתלונה הכללית אך אסור לשכוח שהם עומדים בצורה עצמאית כסימפטומים ויש להתייחס אליהן בהתאם

5.  Cur? – בשאלה הזאת בודקים אם קיימת סיבה למחלה

6.  Quomodo? מהם המודליטיס של המקרה? מה מיטיב ומה מרע?

7.  Quando? – מהם המודליטיס המתייחסים לזמן – זמן הטבה וזמן הרעה.

מה בונינגהאוזן עשה בדיוק? 2

המעבר עבר, והנה ההמשך !

עוד דוגמא מפרווינג של אלומינה:

“ Frequent acrid leucorrhoea: like bloody water; of yellow or transparent mucus, stiffening the underwear with burning and itching in the genitalia and especially the rectum …, which parts, are inflamed and excoriated, making walking difficult; relieved by washing in cold water”

עוד פעם נפרק את הסימפטום הראשי לחלקיו:

נסתכל על הרפרטוריזציה המלאה:

אנחנו רואים שם את אלומינה שעוברת את כל הרובריקות שנבעו מהסימפטום הראשי בפרווינג, וכן רואים את הרמדיס ספיה וארסניקום.  כדאי לבדוק רמדיס אלו בפרווינג כדי לבחון את הקירבה והשוני ביניהם, במיוחד בהקשר של רובריקות אלו.

מה בונינגהאוזן עשה בדיוק? 1

מה בונינגהאוזן עשה בדיוק?  הוא עיצב שיטה ובנה לפיה רפרטורי קצר וקולע, המיועד לעבודה יעילה עם המטריה מדיקה של הנמן

בונינגהאוזן סבר שבמידה מסויימת, אם מודליטי מופיע בסימפטום בפרווינג, ניתן לייחס אותו מודליטי לצורך רפרטוריזציה בהשלמת סימפטום אחר.  העניין לא קל להסביר, אז הנה דוגמא מהפרווינג של אלומינה: (מספרו של ג’ורג’ דימיטריאדיס – Homeopathic Diagnosis)

“Unbearable itching of the whole body, especially on getting warm, and in bed; he has to scratch until he bleeds and after scratching the skin is painful”

רואים מהרובריקות הנ”ל סימפטום פרווינג מפורק לחלקיו.  נסתכל עכשיו ברפרטוריזציה לפי סימפטומים אלו.

אנחנו רואים כאן איך שאלומינה עוברת את כל הסימפטומים האלו.  כך ניתן לוודא את הפעולה של בונינגהאוזן בפירוק הסימפטום.  אבל בנוסף לכך, רואים רמדיס אחרים שעוברים את כל הרובריקות.

המשך יבוא!

חום, קור, הזעה, רעד וכד'

במצבים של חום, או בעצם כל מצב שקיימים בו סימפטומים הקשורים במערכת הטרמורגולטורי של הגוף – חום, קור, הזעה, רעד וכו’, סדר הופעת הסימפטומים יכול להכריע במקרה.  ב”Lesser Writings”‘ בונינגהאוזן מתאר מקרה כזה.

ככלל, הרפרטורי של בונינגהאוזן מקצר בסימפטומים שלו, ועל ההומאופת לחבר בין הסימפטומים כדי להגיע לתמונת המחלה של החולה.  אך כאן, בנושא הסימפטומים האלו, קיים סט של סימפטומים מאוד ספציפיים.  תסתכלו בתמונת מסך למטה ותראו.