Category Archives: Uncategorized

10 Tips for working with homoeopathy provings

Some things are certain...

Some things are certain…

Don’t think I haven’t noticed. Some of you are very interested in articles on provings, and some of you avoid them like the plague. It would be easy enough to blame it all on students who don’t want to read lengthy shopping lists of gory symptoms – but many, if not most practitioners don’t read provings either. Continue reading

A chat with the Master: Evil spirits and Aphorism 148

Vera Resnick. Homoeopathic Consultant I.H.M

A chat with the Master:  Evil spirits and Aphorism 148

(DISCLAIMER!  No dreams, drugs or hyperphysical means were actually used or abused in the writing of this article!)

I’m sure I was holding my pipe…now where did I put it…

After spending perhaps too much time studying opium, I had an extremely vivid dream.  Dr. Samuel Hahnemann was sitting in front of me, in the flesh! (well, it was a dream).  He was smoking his pipe – when I asked him to stop, he looked meaningfully at the cappuccino which had materialized in front of me, and I understood that we would just have to tolerate each others’ bad habits.  Dr. Hahnemann leaned back in his chair, puffing vigorously, and said: “I know you have questions.  This is your chance, young lady!” (I was about to correct him but thought – he is after all over 200 years old…)

View original post 1,236 more words

Changed and unchanged mental symptoms in prescribing

8. Are you sure the symptoms you took are symptoms of the disease?  If the patient is generally angry, this is a point you can use in differential diagnosis, but if that is not something that has changed, it is not part of the disease totality – don’t use it in your initial set of prescribing symptoms.  (vide Aphorism 6).

Dr. Marco Colla asked me to explain this point from my previous post in greater depth.

Before I begin, please make sure you’re sitting comfortably with a copy of the Organon on your lap, laptop, tablet (wax or digital) – and READ APHORISM 6!  Continue reading

Viewed through proving: Opium aggravates

Most of Opium’s proving symptoms can be summarized very simply in the following words:  Opium aggravates.

The best overview of this remedy is that which Hahnemann gives in the introduction to the proving – so here it is. Go on, read the whole thing. You know you can do it.  For those who get bored quickly, look for an important prescribing tip in the text relating to how to prescribe Opium effectively homoeopathically for pain relief.

Read on! Continue reading

The Apostate and the Ignoramus – a Rant

DunceOK, time for a rant.  I haven’t ranted in a while.  Had to happen sometime.

I will start by telling an old Jewish joke. One that’s a little bit out of the way, not a Borscht Belt classic.

An orthodox young Jew decided he’d had enough of the religion and wanted to learn to be an apostate – the Jewish term is Apikoros. He went to the local Apikoros and asked to spend the weekend with him to see how it was done. He was shocked to see the Apikoros observing all the laws of the holy Sabbath to the letter, but felt it would be rude to comment to his host. However, just before he left he could no longer restrain himself:
“What was all that about?” he asked, “you did everything an observant Jew would do!”
“My boy, I’m an Apikoros!” retorted the apostate, “not an ignoramus”.

Someone calls about an appointment. They ask questions. Fine – they should ask questions. They want to know about homoeopathy, often not the deeper theory, more whether it will help their particular problem.  So far so good.  Excellent.

But then things move over to the dark side:
“My friend said he read an article that homoeopathy is dangerous and bad for you.”
“Is your friend a homoeopath?”
“No, …”
“Has your friend studied homoeopathy?”
“Does he know what homoeopathy is?”
“Not really…”
“Did you see the article?”
“Yes, it was…”
“and was the author a homoeopath?”
“Did it say whether the author had studied homoeopathy?”
“No, it was written by a general health journalist…”

This irritates me. Many homoeopaths sadly don’t understand clearly Hahnemann’s genius in harnessing the principle of cure by similars in a way that would not bump off his patients.  This is all the more so in the case of those writing these articles.

Debate is important. Questioning is important. But those cynics and sceptics have very rarely – if ever – read Hahnemann’s writings. They very rarely – if ever – can give me a concise explanation of what homoeopathy is, burbling on about substances diluted into non-existence as if that has anything to do with the basic operating principle on which homoeopathy is founded, without which homoeopathy is nothing. And homoeopathy is ONLY the method described in Hahnemann’s writings – he developed the system after all. Anything deviating from that method and that principle is… something else, whatever name is given to it.

The Apikoros, the Jewish apostate, was usually one of the most learned men in town. In the modern debate regarding homoeopathy, all too often the debate “partner” that shows up is the Ignoramus.

מדע או "ניו אייג'"?

לאחרונה פרסמו  P&W מאמר המדגיש ומבליט את הליקויים בשיטות פרווינג מודרניות.   אני מאוד ממליצה לקרוא את המאמר, אותו ניתן למצוא כאן.  איני מתכוונת לתרגם את כל המאמר – אבל אני כן מרגישה צורך לומר את דעתי בנושא.

אז היכן נמצאת האמת?  מהי התנהלות נאותה לפרווינג?
האם יש לכלול בפרווינג סימפטומים ממשתתפים שנטלו פלצבו בלבד?
האם יש לכלול בפרווינג סימפטומים שעלו לאחר שהמשתתף החזיק ברמדי בלי ליטול אותו?

האם יש לכלול בפרווינג סימפטומים הנובעים ממדיטציה של קבוצה או משתתף יחיד?

השאלה הבסיסית היא: האם הומיאופתיה היא שיטת טיפול רפואית המבוססת על מדע, או שיטה השייכת לקבוצת שיטות הטיפול המכונים ” עידן החדש”?

אז הנה הבעיה:  יש האומרים שכל מה שלא ניתן לתפוס ע”י החושים שלנו – אינו קיים.  לדעתי הם לא מדענים אמיתיים, אלא מדענים הסובלים מתסמונת “ראיית מנהרה”. לעומת זאת יש האומרים שקיימים הרבה תופעות ביקום שהן מעבר לתפיסה האנושית שלנו.   אני מאוד מסכימה עם הדעה השנייה, רק חושדת מ”מורים” הממציאים מפות מפורטות של הלא-מוכר…

אני הגעתי להומאופתיה עם רקע עשיר בניו אייג’.  אני רפלקסולוגית בכירה, מטפלת בכירה בשמנים אתריים – וגם רייקי מאסטר.   עבדתי עם ריפוי בהילינג, וחוויתי חוויות אשר אין להן הסבר מדעי ברור.  אני לא פוסלת את האפשרות לחוות סימפטומים לאחר החזקת רמדי ביד או תוך כדי מדיטציה. ראיתי תופעות כאלו. חוויתי ריפוי מרחוק. אני לא פוסלת או לועגת כאשר מדברים על טלפתיה.

עם זאת … הומיאופתיה היא טיפול רפואי מדעי המבוסס על תפיסה אובייקטיבית. זוהי השיטה שפותחה ע”י הנמן, שיטה  אשר יכולה לרתום את חוק הטבע לפיו הוכח ש”דומה בדומה ירפא”.  הנמן תיאר בדיוק כיצד לגלות את הסגולות  של התרופות, ושוב ושוב הדגיש שתפיסה אובייקטיבית היא הבסיס היחיד בהומאופתיה מעשית, ובלקיחת מקרה, ניתוח מקרה ורישום תרופות.

מתי ראיתם לאחרונה שמישהו בודק את היכולות של אנטי-ביוטיקה ע”י מדיטציה כדי לגלות את התכונות הרפואיות שלה?  מתי ישבתם לאחרונה בכסא של רופא שיניים ובמקום סתימה, קיבלתם הנחיות על מדיטציה כדי לפתור את הבעיה?  או אולי רופא השיניים נתן לכם את המקדחה להחזיק ביד ולהרגיש את הפעולה שלה – במקום לבצע את העבודה הנחוצה אם כי הלא רצויה?

האם היית רוצה שבדיקות ה-FDA של תרופות קונבנציונליות, ככל שהן פגומות ומעוותות, תיעשנה על בסיס חלום ומדיטציה, ושסימפטומים מנוטלי הפלצבו יככבו ברשימת הממצאים הסופית?  האם זה הגיוני? אינכם חושבים שתרופות הומיאופתיות ראויות לפחות לאותה מידה של כבוד?

בהומאופתיה לוקחים את הכלים (התרופות) ועובדים עם האורגניזם הפיזי (הגלוי והסמוי) כדי לרפא את החולה. השיטה היא ברורה. זהו טיפול רפואי מדעי.

הבדיקה היחידה שיכולה להעלות סימפטומים של רמדי היא הפרווינג.  מידע קליני יכול לעזור, אבל בלי להסתמך על פרווינג אין לנו בסיס איתן להיות בטוחים שאנחנו נשענים על חוק הטבע “דומה בדומה ירפא”.  וראו את הערת השוליים לאפוריזם 285 בספר ה”אורגנון” כדי לדעת מה הנמן חשב על עבודה המבוססת על ניחושים.  (אל דאגה, ההערה מצוטטת במלואה בסוף המאמר באתר של P&W)בגלל היותה טיפול רפואי מדעי, ההומאופתיה אינה יכולה להסתמך על רשימה סובייקטיבית של סימפטומים שנלקטו מפווינגים שנעשו בצורה בלתי מדעית ולפי פרוטוקולי ה”ניו אייג'”.

לפרוטוקולים של העידן החדש יש מקום משלהן, כאשר שיטות אלו מיושמות על ידי אנשים שיודעים מה הם עושים בתחום הזה ובאמת רוצים לעזור ללקוחותיהם.

אבל אין להם מקום בהומיאופתיה

למי שמעוניין, כתבתי מאמר בעבר בנושא פרווינג, אותו תוכלו למצוא כאן..

אני מרגישה צורך בוער להביא שוב את הקליפ הבא – כל כך מצחיק אך הוא מדגיש את כל החסרונות והבלבול שקיימים בהומאופתיה של היום.

מצחיק – אבל גם קצת עצוב…

להלן אחד הקליפים הכי מצחיקים בנושא ההומאופתיה – אבל עצוב מאוד שקיים קליפ כזה, שההומאופתיה כל כך לא מובנת בציבור הרחב.  עצוב הרבה יותר שחלק ניכר מאלה שאינם מבינים בהומאופתיה רושמים ונוטלים תרופות “הומאופתיות”.

הקליפ עדיין מצחיק – תהנו!