Tag Archives: rubrics

Pimples, Pustules and Boenninghausen’s Questions

Pimples Pustules and Boenninghausen’s Questions

I was recently asked about Phosphorous in eruptions. Specifically I was asked why Phosphorous doesn’t appear in the TPB symptom Eruption, pustules (symptom no. 1426 in P&W Synopsis), when the word “pustule” appears twice in Hahnemann’s proving.

In the proving “Pustules” appears in the following contexts: Continue reading

Advertisements

Desires Refreshing Foods – What do you mean by that?

A refreshing cuppa char!

A refreshing cuppa char!

Yesterday I was working on a case of a 17-year-old girl who has an eating problem . She does not seem to be anorexic, but has difficulty with eating.

–   She does not get hungry – she gets stomach cramps which is how she knows she must eat. She also gets a “mouth” sensation that she wants something “with a lot of taste”, but when questioned it turned out that some of the foods she likes that fall into this category include pasta with olive oil and mild flavouring, cheese Danish, and similar. Her concept of “a lot of taste” did not mean highly spiced or strongly flavoured. Continue reading

Boenninghausen and Treatment of Composite Fevers

Composite fevers are situations where there are all kinds of combinations of heat, cold, shivering, shuddering, perspiration – with each remedy ringing its own characteristic changes on what pattern it will produce.  Each pattern is so individual in each case of sickness, or where epidemic looms, that these composite fever patterns can often unlock cases, point directly to the best prescription and achieve cure.  It is essential in such cases to get very specific information about what comes first and what comes after – is it heat first then chill? Chill, then heat, then perspiration?

Here are some of the composite fever rubrics that appear in the Therapeutic Pocketbook.  Click on the image to see the rubrics more clearly.  The first number appearing after each rubric is the symptom number in the P&W, and the second number is the number of remedies in that rubric. Continue reading

לקיחה וניתוח מקרה לפי בונינגהאוזן

מה הקשר בין בונינגהאוזן לנזיר מימי הביניים?
תקראו הלאה!

כדי לנתח מקרה, בונינגהאוזן המליץ על סדרה של שאלות שיכולה להנחות אותנו בלקיחת המקרה ובניתוחו.

אני זוכרת כשלמדתי הומאופתיה, תמיד חיפשתי דרך טובה לנתח מקרה.  בהתחלה הוקסמתי ע”י שיטת הרשקו עם המעגליות שלה.  למדתי שיטות שכללו מחשבה והתבוננות וכתיבת המילים המרכזיות של המקרה על הלוח.  לאחר מכן למדתי שיטות של סנקרן וסכולטן והכל היה מאוד מעניין.  מאוד מאוד מעניין.  אך בסופו של דבר – לא כל כך יעיל

שיטה המסתמכת על התבונה המיוחדת של המטפל, על יכולתו השכלית והבנתו העמוקה באנושות – טמונה בה בעיות רבות.  כל אחד מבין את העולם אחרת, ושתוצאות הטיפול תלויות ביכולת המטפל לרדת לעומק נשמתו של המטופל, מדובר בטיפול פסיכולוגי – לא הומאופתי.

אני משגעת את הסטודנטים שלי.  אני דורשת שיחפשו במקרה סימפטומים שהיו מוכנים להשבע להם בבית משפט.  רק סימפטומים כאלה יכולים להוות בסיס ללקיחת מקרה, ניתוחו ורישום תרופה.  מקומם של שאר הסימפטומים, הלא ברורים, נמצא בהמשך התהליך (לפעמים).  אסור שיהוו בסיס למקרה.

ככה בונינגהאוזן והנמן טיפלו.  בינינגהאוזן מצא שיטת חקירה ששימשה את הנזירים המלומדים מהמאה ה12 בהבנתם בנושאים תיאולוגיים.  הוא הודה ששיטה זו לא מושלמת בהתאמתה להומאופתיה, אבל ראה בה בסיס שיכול מאוד לעזור בלקיחת מקרה וניתוחו.  ב”Lesser Writings” שלו, בונינגהאוזן הציע סט של שאלות משיטה זו – בלטינית כמובן! – לעבודה הזאת.  להלן תמצית דבריו, אבל אני מאוד ממליצה לקרוא את כל המאמר – “The Characteristic Value of Symptoms”

1.  Quis? – מיהו המטופל היושב מולנו, במה הוא עוסק, מה מצבו ומזגו הרגיל בזמן שהוא בריא

2.  Quid? – מהי התחושתו של המטופל (sensation(, כאן הכוונה היא למצב המחלה, לתלונה העקרית

3.  Ubi? – מהו מיקום הבעיה

4.  Quibus Auxiliis? – כאן נכנס עניין התלונות הנלוות, הconcommitants, שמהווים חלק מהתלונה הכללית אך אסור לשכוח שהם עומדים בצורה עצמאית כסימפטומים ויש להתייחס אליהן בהתאם

5.  Cur? – בשאלה הזאת בודקים אם קיימת סיבה למחלה

6.  Quomodo? מהם המודליטיס של המקרה? מה מיטיב ומה מרע?

7.  Quando? – מהם המודליטיס המתייחסים לזמן – זמן הטבה וזמן הרעה.

מה בונינגהאוזן עשה בדיוק? 2

המעבר עבר, והנה ההמשך !

עוד דוגמא מפרווינג של אלומינה:

“ Frequent acrid leucorrhoea: like bloody water; of yellow or transparent mucus, stiffening the underwear with burning and itching in the genitalia and especially the rectum …, which parts, are inflamed and excoriated, making walking difficult; relieved by washing in cold water”

עוד פעם נפרק את הסימפטום הראשי לחלקיו:

נסתכל על הרפרטוריזציה המלאה:

אנחנו רואים שם את אלומינה שעוברת את כל הרובריקות שנבעו מהסימפטום הראשי בפרווינג, וכן רואים את הרמדיס ספיה וארסניקום.  כדאי לבדוק רמדיס אלו בפרווינג כדי לבחון את הקירבה והשוני ביניהם, במיוחד בהקשר של רובריקות אלו.

מה בונינגהאוזן עשה בדיוק? 1

מה בונינגהאוזן עשה בדיוק?  הוא עיצב שיטה ובנה לפיה רפרטורי קצר וקולע, המיועד לעבודה יעילה עם המטריה מדיקה של הנמן

בונינגהאוזן סבר שבמידה מסויימת, אם מודליטי מופיע בסימפטום בפרווינג, ניתן לייחס אותו מודליטי לצורך רפרטוריזציה בהשלמת סימפטום אחר.  העניין לא קל להסביר, אז הנה דוגמא מהפרווינג של אלומינה: (מספרו של ג’ורג’ דימיטריאדיס – Homeopathic Diagnosis)

“Unbearable itching of the whole body, especially on getting warm, and in bed; he has to scratch until he bleeds and after scratching the skin is painful”

רואים מהרובריקות הנ”ל סימפטום פרווינג מפורק לחלקיו.  נסתכל עכשיו ברפרטוריזציה לפי סימפטומים אלו.

אנחנו רואים כאן איך שאלומינה עוברת את כל הסימפטומים האלו.  כך ניתן לוודא את הפעולה של בונינגהאוזן בפירוק הסימפטום.  אבל בנוסף לכך, רואים רמדיס אחרים שעוברים את כל הרובריקות.

המשך יבוא!

רובריקות, רבותיי, רובריקות…

קיימות רובריקות שמאוד עוזרות להקטין את מספר הרמדיס שצריך לבדוק במקרים מסויימים.  אלה מאפיינים של מצב המחלה שבדרך כלל מאוד קל לחולה להגדיר אותם.  מדי פעם אני אביא דוגמאות של רובריקות כאלה מתוך בונינגהאוזן.

כשחולה מדווח על כאב לוחץ, ניתן לשאול אותו: האם התחושה היא של לחץ מבחוץ פנימה, או מבפנים החוצה.

חיפוש ברפרטורי של בונינגהאוזן יעלה את הרובריקות במסך הבא:

הוספתי מיקום והחרפה:

וקיבלתי את הרפרטוריזציה הבאה – עכשיו יש לעבור לבדוק את המקרה במטריה מדיקה כדי לבחור רמדי.